להתמודד עם ארוע

פורסם באפריל 2018 בטור החיים הטובים במקומון רמת גן

יצא לי לחשוב הרבה לאחרונה על השינוי שעשיתי בחיים שלי, עברתי גירושין, מצאתי את הייעוד שלי ומתוכו עשיתי שינוי קריירה דראסטי מתפקיד יוקרתי בהייטק לטיפול באנשים. וניסיתי להבין את המקור לכל זה. מה היה הדבר האחד שהכי השפיע עליי בתהליך שלי עם עצמי.

הדבר המהותי ביותר היה ככל הנראה מודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה).

מודל אפר"ת בא ללמד אותנו להתבונן בדברים מנקודת מבט אחרת. למה הכוונה?

בחיים שלנו קורים אירועים, אירועים שאין לנו שליטה או השפעה עליהם, אירועים שהמקור שלהם הוא חיצוני.

באופן אוטומטי, כאשר האירוע קורה, ניתן לראות שאם ניקח שני אנשים שונים, הם יתייחסו אל האירוע בצורה שונה, דבר זה קורה בגלל הפרשנות שאנשים שונים נותנים לאותו הדבר. יתרה מכך, אותו אדם יכול להגיב לאותה הסיטואציה בשתי דרכים שונות כתלות במצב הרוח בו הוא נימצא.

האדם נותן לאירוע פרשנות המסתמכת על מערכת אמונות וציפיות וגם על אגו ותדמית. מיד לאחר מכן מופיע גם רגש, שנובע ישירות מהפרשנות. הרגש הוא תהליך רגשי פנימי ולכן שלב זה הוא סובייקטיבי. בסוף התהליך מגיעה התגובה. התגובה היא הפעולה האוטומטית שאדם רגיל לבצע בעקבות הופעת הרגש. היות והרגש הוא סובייקטיבי, גם התגובה היא סובייקטית וכפי שאמרנו , מכיוון שזה עניין סובייקטיבי, לאנשים שונים יהיו תגובות שונות לאותו אירוע שהתרחש.

ניקח דוגמא: ילד קיבל במבחן 80. דבר זה הוא עובדה. אם הילד רגיל לקבל 60-70 בדרך כלל, הוא ישמח מאוד בציון שקיבל. אך אם הילד רגיל לקבל 90-100, הוא יתאכזב מאוד מהציון הזה, ולעיתים זה אפילו ילווה בכאב גדול ובכי. כלומר, התגובה לציון 80 מושפעת מהמחשבות שלנו, מהציפיות שלנו וממערכת האמונות שלנו.

אז במציאות העובדות, 80 זה 80. אם כך, אז איך ניתן להגיב אחרת לאותו האירוע ממש?

פה ניכנס מודל אפר"ת. הרעיון הוא לנתק את התגובה האוטומטית שלנו מהאירוע. ואיך עושים זאת?

לוקחים את אותו האירוע ממש ובשלב הראשון, מסתכלים במבט לאחור: מה קרה, מה הייתה התגובה, מזהים את הרגש שקדם לתגובה, ובודקים מה הייתה המחשבה שקדמה לאותו הרגש.

למשל, בדוגמא: מה היה הרגש? אכזבה. מה הייתה המחשבה שקדמה לרגש הזה? אני תלמיד מצטיין, הציפיה שלי מעצמי היא תמיד להוציא ציונים גבוהים, הציפייה של הסביבה ממני היא להצטיין, מה זה יגיד עליי אם אני מוציא ציון נמוך (אגו ותדמית).

ועכשיו מגיע החלק המורכב – כעת יש לנתק את אותן הציפיות, להרגיע את האגו ולא לפחד מהתדמית ולהגיד "זה רק מבחן אחד" ואז, לבחון מהיכן נבעה הטעות: האם הטעות נבעה מאי הבנה, מלחץ או אולי מפזיזות ופשוט לתקן. ברגע שברור מהיכן נבעה הטעות, ברורה הדרך הנדרשת כדי לתקן זאת.

הדוגמא שנתתי היא פשוטה מאוד, אך זה נכון לגבי כל דבר וכל אירוע שמתרחשים בחיים.

ברגע שנדע לזהות את הרגש שלנו ונחשוב מה המחשבה שקדמה לרגש הזה, נוכל לבחון את המחשבה ולראות איך אנחנו מנהלים אותה ולא היא אותנו. ניבחן, האם יכלה להיות פרשנות (מחשבה ורגש) שונה לאירוע וכתוצאה מכך, תגובה שונה. דרך נוספת היא לבחון מה התגובה שהיינו רוצים וכתוצאה מכך מה המחשבה שהייתה מובילה לכך, ששונה מהמחשבה ההתחלתית שהייתה לנו.

זה יוצר לנו בהירות לגבי האירוע, וכתוצאה הרגש שלנו נירגע.

אבל אל תאמינו לי, קחו את השבוע הקרוב לבחון את זה בעצמכם.

כאשר אתם ניתקלים ב(א)ירוע שמשפיע עליכם, שימו לב מה ה(פ)רשנות שלכם לעניין,

ומה ה(ר)גש שעולה, שגרם ל(ת)גובה האוטומטית שלכם.

ברגע שתצליחו לראות את המחשבה שעמדה מאחורי הרגש והפרשנות, ותבחנו האם יכלה להיות פרשנות שונה לאירוע וכתוצאה מכך, תגובה שונה, תיראו מייד שגם הרגש משתנה בעקבות כך.

דרך נוספת היא לבחון מה התגובה שהייתם רוצים וכתוצאה מכך מה המחשבה שהייתה מובילה לכך,

ששונה מהמחשבה ההתחלתית שהייתה, גם פה ברגע שאנחנו בוחנים את המצב מזוית ראייה שונה, הרגש כמו מעצמו משתנה מייד.

מאחלת לכולנו ימים מלאים בתובנות.

שלכם,

קרן בנימין - לבחור בדרך חדשה, מאמנת ריגשית