הזמן לקבלת החלטות

פורסם במאי 2018 בטור החיים הטובים במקומון רמת גן

מה הכוונה כשאדם אומר שלקח לו 10 שנים לעשות שינוי בחיים שלו? האם באמת לקח לו 10 שנים? או אולי לקח לו 10 שנים של הכנה כדי להגיע לנקודה בה הוא מוכן לעשות שינוי?

אתם יודעים כמה זמן לוקח לקבל החלטה? שניה. כי שינוי קורה ברגע. ברגע שהחלטנו. להחליט לעשות דיאטה, להחליט להתחיל להתאמן, להירשם לחדר כושר, להפסיק לעשן, לעזוב את העבודה, להיות צימחוני. כל ההחלטות האלה נלקחות ברגע.

לדוגמא, אני רוצה להתחיל להתאמן בחדר כושר, אבל אין לי זמן.

מכירים את הסיבה הזו? אין לי זמן. אין לי זמן, אבל אני יושב כל ערב 4 שעות מול הטלוויזיה. אין לי זמן, אבל אני יוצא לשתות עם החברים 3 פעמים בשבוע. כלומר, יש לי זמן וההחלטה מה אני רוצה לעשות בזמן הזה היא עניין של סדר עדיפויות.

ניקח דוגמא נוספת לסדר עדיפויות: אם אני אומר שאני רוצה להפסיק לעשן, וזה לא ממש קורה. ברגע שרופא יגיד לי שהנסיבות הבריאותיות שלי חמורות ומחייבות אותי להפסיק לעשן מידית, אני אפסיק באותו יום, יותר מכך, באותו רגע.

עוד היבט הוא הבשלות הפנימית. למשל אישה או גבר שרוצים להתגרש, כמה זמן לוקח להם להתבשל עם ההחלטה הזו? בדר"כ כמה שנים טובות. ולמה? כי יש לכך השלכות, יש מחירים להחלטה. אבל מגיע הרגע בו היתרונות עולים על המחירים והם מקבלים את ההחלטה.

ומה לגבי להתמיד בהחלטה שלנו? גם זה עניין של החלטה, כי בכל רגע נתון ניתן לשנות את ההחלטה שקיבלנו. אני רוצה לספר לכם שפעם היה איזה קורס אינטרנטי של התפתחות אישית שמאוד רציתי לעשות אבל אף פעם זה לא היה "הזמן הנכון". בסוף קניתי את הקורס, קורס של 12 שיעורים ואפילו צפיתי ב-2 השעורים הראשונים, ו.. הפסקתי. לאחר יותר מחצי שנה, מצאתי את עצמי מתיישבת שוב מול התכנים ומתחילה מחדש עם הרגשה של מחויבות מחודשת לעצמי שהפעם אני הולכת ללמוד את הקורס הזה עד הסוף וליישם את התכנים בחיים שלי.

והתבוננתי בזה: למה בעצם הפסקתי? מה קרה שם? למה לא הייתי "רצינית"? התשובה המיידית הייתה שהפסקתי כי "לא הגעתי לזה", לא התפניתי לזה, ובקיצור – לא היה לי זמן. לאחר העמקה נוספת, הבנתי שפשוט לא הייתי מוכנה נפשית, שהיו פחדים שצפו וגרמו לי להפסיק, גרמו לי לוותר עליי, וכשחזרתי לתכנים לאחר כחצי שנה, הייתי כבר אדם אחר, הרבה יותר חזק, הרבה יותר מתפתח, ולכן היה לי יותר "קל".

אנחנו צריכים להבין שאנחנו עוברים דרך בעולם הזה, וכל דבר שקורה יכול לעזור לנו ללמוד ממנו ולצמוח. אם אני מפחד לקבל החלטה? לבדוק מה שם מפחיד אותי ומה יכול לעזור לי.

ואם, אני מפסיק משהו כי "קשה לי" / "אין לי זמן", להבין שזה סך הכל פחד. כשאני הפסקתי את הקורס אחרי 2 שיעורים, אם הייתי עוצרת לרגע ומקשיבה לעצמי, הייתי מיד מזהה את הפחד ומתעמתת איתו. עושה עם עצמי עבודה עמוקה יותר להבין מה מקור הפחד וחוצה אותו.

תחשבו היום איזה שנוי הייתם רוצים לעשות בחייכם. ותישאלו את עצמכם: מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות כשתשיגו את מה שאתם רוצים? זו שאלה מאוד מאתגרת...

אם אני רוצה להשיג את זה, למה שיהיה שם משהו גרוע?

והנה ההסבר: אם אני נימנע ממשהו, זה בהכרח כי תת-המודע שלי מבין שיש שם איזה איום עבורי, כי מטרתו של תת-המודע היא הישרדותית, להגן עלינו, ואנו צריכים לבחון האם זה עדיין משרת אותנו כיום. למשל, איומים כמו: אם אהיה רזה, אהיה מושכת, ואז יפרצו לגבולות האדומים שלי כפי שקרה בילדותי.. אם אהיה עשיר, לא יהיה לי תמריץ לעבוד ואהיה בטלן, וזה משהו שאמא שלי כל הזמן הזהירה אותנו מפניו... אם אהיה מצליח, חברים וחברות ירצו אותי רק בגלל הכסף שלי.. אם אעלה על במה(פחד קהל), תיפול לי החצאית כפי שקרה בכיתה ג' ואז יצחקו עליי וילעגו לי.

זה לא פשוט למצוא את מקור הפחד שחוסם אותנו, אבל אם עושים עבודה מספיק עמוקה, בסוף הפחדים האלו צפים עולים.

אז תתחילו מהצעד הראשון - לרכוש את הקורס, לצפות בשיעור הראשון, ללכת להרצאה ההיא שתמיד רציתם, להירשם לחדר כושר, ואולי לקחת מאמן אישי שיעזור להגיע ליעד ויעזור להציף את אותם הפחדים שחוסמים.

ותעשו את הצעד הראשון היום. אל תדחו למחר. כי מחר, בשגרת היומיום, אתם תדחיקו ו"תשכחו" כמה זה הציק לכם והיה חשוב לכם היום. כי אתם לא רוצים שיעברו עוד 10 שנים. ותתחייבו. תתחייבו לעשות את העבודה. תתחייבו לעצמכם. ואם תירצו. אני כאן כדי לתמוך בכם.

שלכם,

קרן בנימין - לבחור בדרך חדשה, מאמנת ריגשית